החלטה בתיק בפ"מ 3191-02-12

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית עליה הורה קצין משטרה לאחר שבנה של המבקשת נתפס נוהג ברכבה כשהוא לכאורה שיכור.

המבקשת עותרת לביטול הפסילה המנהלית ומספרת כי היא מורה לחינוך מיוחד במקצועה. הרכב דרוש לה לצורך עבודתה.

באשר לעבירה עצמה, טוענת המבקשת כי היא לא נוהגת למסור את רכבה למי מילדיה מאחר והיא כאישה עובדת זקוקה לרכב ועושה את כל הסידורים באמצעותו.  בנה, הנהג שחשוד בנהיגה בשכרות, לומד במכללת בראודה בכרמיאל ונוסע יום יום לשם בתחבורה ציבורית או עם חברים. ביום ביצוע העבירה, בנה ביקש ממנה את הרכב לנסוע לחברים שלו בתוך העיר שפרעם ולא מחוצה לה. לדבריה, היא ווידאה עם בנה שהוא נוסע לחברו שהיא מכירה בשפרעם והורתה לו לנהוג בזהירות.

עיינתי בחומר הראיות ומצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת את האישום המיוחס לנהג הרכב. מחומר הראיות עולה, כי נהג הרכב הגיע מכביש 4 מדרום, פנה ימינה מכביש 79 לכיוון מזרח ובעת ביצוע הפנייה ובשל העובדה שהגיע במהירות, איבד את השליטה על הרכב והחליק שמאלה וימינה ושוב שמאלה ונעצר בשולי הדרך. נערכה לנהג הרכב בדיקת נשיפון אשר לימדה על חשד לנהיגה בשכרות. הנהג עוכב ובוצעו לו בדיקות מאפיינים ובדיקת שכרות במכשיר הינשוף.  בדיקות אלה לימדו כי הנהג אכן שיכור. בדיקת המאפיינים  לימדה על ריכוז של 420 מק"ג אלכוהול.

נהג הרכב אישר כי שתה שני בקבוקי בירה בבר בו בילה במהלך הערב. נהג הרכב אף הודה בפני הקצין הפוסל בביצוע העבירה ואמר שהוא מבין כי עשה טעות אך ביקש שלא להשבית את הרכב. יצוין כי בבדיקת המאפיינים כשל במבחן ההליכה על הקו ובמבחן הבאת האצבע לאף.

באשר לטענות שמעלה המבקשת, ער אני לפגיעה במבקשת, אך לא מצאתי כי עומדת למבקשת הגנה כלשהי לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה.

המחוקק היה ער לפגיעה בצדדי ג' כאשר תיקן את ההוראה האמורה והורה כי מקום בו יבצע נהג עבירה חמורה, יושבת הרכב, תוך שהוא לוקח בחשבון את הפגיעה בצדדי ג' או במי שהוא בעל הרכב ולכאורה צד תם לב. טעם הדבר הוא בכך כי בעל הרכב לא יכול לפטור עצמו מאחריות בהבל פיו. עליו לעשות כל אשר ניתן לעשות כדי למנוע ביצועה של עבירה. קיים הכרח להלחם בנגע עבירות חמורות כדוגמת עבירת השכרות, בין היתר, באמצעות הסנקציה האמורה.

מהדברים שנשמעו בביהמ"ש עולה כי בנה של המבקשת עושה שימוש ברכב ואף קיבל את הרכב מאמו. לא מצאתי את גרסת המבקשת מהימנה כאילו מסרה לו את הרכב רק לנסיעה בתוך שפרעם ולא ידעה שהוא יוצא לבלות. התרשמתי כי הרכב ניתן לו לצורך יציאה לבילוי. לפיכך, נטלה המבקשת סיכון ברור וחד משמעי כי ישתה אלכוהול במהלך הבילוי. סיכון זה התממש לצערי והקים סיכון של ממש לציבור.

בנסיבות אלה, לא הוכחה בפני כל הגנה על פי החוק ובשים לב לחומרה היתרה שיש במי שנוהג בשכרות, קל וחומר ביחס למי שנצפה על ידי השוטרים כאשר הוא מזגזג בכביש ומסכן עצמו ואת יתר המשתמשים בדרך, אין מקום לביטול הודעת איסור השימוש ועל כן אני דוחה את הבקשה.

זכות ערר כחוק.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג שבט תשע"ב, 16/02/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד ע"י סיון אהרון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: